תורכיה, או טורקיה, אחת המדינות הקרובות לישראל מבחינה גיאוגרפית, היתה עד לפני ארבעה עשורים רחוקה מאד מתודעת הישראלים. שמה עורר בארץ אסוציאציה של מדינה פרימיטיבית ומושחתת שמוטב להתרחק ממנה. כיום, השתנתה התמונה באופן קוטבי. קוטבי מדי. תורכיה נתפסת כיעד של נופש זול, עם חופי רחצה , מזללות ואטרקציות לתיירים, אך למרבה התימהון, לא כיעד לטיול מעמיק. מבט, ולו חטוף, מגלה בה נופים עוצרי נשימה, עמקים מוריקים, יערות, מדבריות, חופים מפורצים, תופעות טבע מיוחדות במינן ומגוון תרבויות.
תורכיה היא ארץ של ניגודים: מזרח ומערב, ישן וחדש, סמטאות צרות המפרידות בין בקתות עלובות מל ארמונות ומסגדים מפוארים. בהיותה גשר בין שלוש יבשות, מהווה המדינה מפגש בין תרבויות אסיה, אירופה ואפריקה. במשך אלפי שנה הטביעו עמים רבים את חותמם ברחבי הארץ: החָ'תים והחיתים, הפרסים והיוונים, הרומאים והביזנטיים, הסלג'וקים והעות'מנים. ברחבי המדינה פזורות עדויות מרשימות רבות לתולדותיה רבות התהפוכות של ארץ זו. התנאים הגיאוגרפיים של הארץ הגדולה הזו יצרו פסיפס מרתק של קבוצות אתניות: לאזים, ארמנים, כורדים, ערבים יוונים ועוד. הקרבה לאירופה, הנופים מגוונים, המשקע ההיסטורי, המטבח התורכי המהולל, עבודות הנחושת והאריגה והמחירים הזולים מושכים תיירים רבים.
תורכיה אינה יעד לטיול אחד. מטיילים רבים מציצים, טועמים ושבים, כדי לחשוף עוד ועוד מצפונותיה. נצא הפעם לטיול מיוחד, בין הרי הפונטוס המתרוממים כחומה מעל הים השחור, ניסע דרך האתרים החיתיים רבי הרושם, הנופים הייחודיים של קפדוקיה אל הרי הטאורוס ונגלוש מהם למבצרים הצלבניים וערי החוף של הים התיכון