המונרכיה הגיאוגרית, סיפורה של המלכה תמר

תמר בגרטיוני, נינתו של דויד הבנאי ובתו של גאורגיוס השלישי, הייתה מלכת הממלכה הגאורגית המאוחדת מ-1184 ועד 1213, ותקופת שלטונה נחשבת כ"תור הזהב" של גאורגיה. גאורגיוס אביה היה חשוך בנים ולכן הוא נאלץ להכריז, עוד בחייו, על ביתו תמר, אשר נודעה ביופייה ובחוכמתה, כיורשת העצר על מנת למנוע סכסוכי ירושה לאחר מותו.

כבר מגיל 7 הוצמדה תמר לאביה, שלימד אותה את רזי המלוכה והממלכה, ועם מותו ב-1184 הוכתרה למלכה. כמעט מיד נאלצה תמר להתמודד עם התנגדות חזקה מבית, כשהאדונים הפיאודלים שמשלו בשטחים נרחבים בממלכה העלו את הדרישה להמלכת מלך! על מנת להיענות לדרישותיהם, להשקיט את האופוזיציה ולא לגרום לפילוגים שיחלישו את הממלכה מבית, התחתנה תמר עם הנסיך הרוסי יורי בוגוליובסקי. מהר מאד גילתה שאותו נסיך הוא בטלן, שתיין ולא "העיפרון הכי מחודד בקלמר…" ולמרות הסיכונים היא החליטה להתגרש.

תמר עלתה לשלטון בצעד לא שגרתי של אביה והמשיכה בצעד לא שגרתי משלה – יש לזכור שבאותה תקופה לא היה נהוג להמליך אישה בראש ממלכה וגם גירושין לא היו צעד נפוץ. היא התחתנה עם דויד סוסלן משושלתה שלה – שושלת בגרטיוני. היה זה צעד שסימל את רצונה בחיזוק השושלת הפנימית על פני העדפת קשרי החוץ, והעיד רבות על בטחונה העצמי.

מצביאה נועזת

תמר הייתה לא רק פוליטיקאית מוכשרת אלא גם מצביאה נועזת ואמיצה, ששמרה על גבולות גאורגיה המורחבת כפי שהורישו לה קודמיה ואף הרחיבה אותם, כאשר לכל המערכות השונות שניהלה (בעיקר נגד הסלג'וקים השכנים) יצאה בראש לוחמיה. אחד הקרבות הגדולים והמשמעותיים שתמר ניהלה היה כנגד צבא אדיר בן 400,000 של רוח-א-דין, הסולטאן הסלג'וקי של אסיה הקטנה בשנת 1202. הסולטאן, שמאס בהתרחבותה של הממלכה הגאורגית ה"חוצפנית", אסף צבא אדיר וצעד לגיאורגיה ממזרח תורכיה. בדרכו הוא שלח מסרים מאיימים ומעליבים לתמר המלכה וכינה אותה – "אישה טיפשה" ו"רוצחת מוסלמים", והבטיח כיבוש וטבח בגיאורגים למעט אלה שיתאסלמו… כמו כן הוא שלח מסר שאם המלכה תמר תתנצל הוא יסלח לה על יהירותה וישא אותה לאישה, ובכך תהפוך ל"אשת השולטן" בהרמונו.

תמר לא נכנעה לפיתוי המפוקפק, עמדה מול האיום וב"קרב בסיאן" הובס הצבא הסלג'וקי, ובמנוסתו נטש אחריו כלי נשק, סוסים ושלל רב. בסופה של התקופה הגדולה משתרעת האימפריה הגיאורגית מאזורי המזרח של הים השחור עד לקו ארזרום (היום במזרח טורקיה) ועד לים הכספי ודרומה לתוך מה שהיה ארמניה –גאנג'ה.

תקופת שגשוג

גיאורגיה בתקופתה ידעה שגשוג בכל מימד: חברתי, כלכלי, דתי, פוליטי, תרבותי. תמר חילקה את גיאורגיה למחוזות שליטה, שעל כל אחד היה מושל מטעמה, והשגשוג הכלכלי היה תוצאה של קשרי מסחר בין החבלים השונים. גידלו משי(!), אורז, כותנה ופשתן, שיכללו טכניקות רביית משק החי כסוסים, חזירים ובקר, ופיתחו שיטות השקיה וחריש במדרונות ההרים, שסייעו רבות לאוכלוסיית ההרים.

גם החיים בערים הגדולות פרחו: מסחר, תעשייה ואמנות התפתחו בקוטאיסי, טביליסי, אחלציחה ובערים נוספות. דרכי תחבורה וגשרים שופצו, ושיירות המסחר העוברות בהן זכו להגנה ובטחון תמורת תשלום על זכות המעבר. טביליסי הייתה לעיר מסחר משגשגת: דבש, זהב, שטיחים, משי, עבדים, אמנות, יין ועוד עברו דרכה ונסחרו בשווקיה, ויחד עם אוצרות השלל מהמלחמות המוצלחות שופר לאין ערוך מצבה הכלכלי של הממלכה בתקופת מלוכתה.

גם האצולות הפיאודליות, "המסמר בצמיג הגיאורגי" לאורך כל הדורות (ואפילו, כזכור, בתחילת שלטונה של תמר), שקטו ושיתפו פעולה עם שלטונה וזכו לנתח מהשפע.

תקופת שלטונה נחשבת כתור הזהב של המונרכיה הגיאורגית בימי הביניים, ולראייה במאה ה-13 היו בגיאורגיה 5 מליון איש!!! (כמו היום!! רק בטכנולוגיות מפגרות בהרבה). האסרטיביות, אומץ הלב, תפקודה המלא בכל המישורים ובטחונה המלא במעמד גאורגיה, הביאו לכך שבמהרה העם קיבל אותה והעריץ אותה, והיא כונתה בשלל תארים: "מלך המלכים ומלכת המלכות","תמרה הגדולה", "מלכת האבחזים, הגיאורגים, הקחטים והארמנים", "גברת המזרח והמערב", "אור העולם והעושר".

חיי רוח ותרבות

תמר עסקה המון בפיתוח חיי הרוח והתרבות בממלכתה. היא הושיבה ב- ורדזיה (קומפלקס המערות מתקופת דויד הבנאי, שנועדו לשמור על גבולה הדרומי של הממלכה) כ- 50,000 אנשי דת והפכה את המקום למרכז רוחני. בתקופתה נכתב האפוס "עוטה עור הנמר" ע"י המשורר הלאומי שותא רוסווטלי, שהיה יועצה ושר האוצר שלה. כנראה שרוסתוולי היה מאוהב בה, וחיזוק לכך ניתן למצוא בפרולוג ל"עוטה עור הנמר" שם הוא מקדיש את היצירה לתמר וחושף את רגשותיו: "למלכה תמר נרונה / בדמעה בדם נמלחת / שאותה היללתי שבע / ברנה היטב צולחת / סוף זקוף היה לי חרט / דיואי – דמעה קולחת / השומע – תנחת בו כחנית בלב פולחת"…../ "אנכי, נגיד רוסתווי / שמתי זאת על צווארי / כי בשל מנהגת חיל / אשתגע לאין הבריא / נחלשתי, כי בחלד אין תחבושת לשברי / או תגהה מזור לפצע / או מהר תכרה קברי".

יש האומרים שרוסתוולי עזב או נאלץ לעזוב את ארצו, כיוון שלא יכול לממש את אהבתו למלכה.

וכמו בכל סיפור טוב, גם פה נמצא הקשר לארצנו הקטנה. רוסתוולי בנדודיו הגיע לבסוף למנזר המצלבה בירושלים, בה השתקע וע"פ המסורת שם כתב את האפוס.

המלכה תמר נפטרה ב-14 במאי 1213, עברה קאנוניזציה והוכרזה כקדושה בידי הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית. היא נקברה במנזר גלאתי ליד קוטאיסי, לצד גדולי המלכים כמו אביה ודויד הבנאי.

למידע על טיולי ג'יפים לגאורגיה התקשרו 03-569030, או מלאו את הטופס מטה ואנו נחזור אליכם בהקדם.