לפרטים נוספים >

תולעים זוהרות

חיים מור יוסף | 07.03.2012

למבקרים במערות וואיטומו (Waitomo) בניו-זילנד נכונה הפתעה בדמות מחזה שנראה לקוח היישר ממחשבו הקודח של גרפיקאי סרטי מדע בדיוני: תקרת המערה האפלה זוהרת ומאירה באינספור נקודות זרחניות, מראה המזכיר ביופיו שמיים בהירים וזרועי כוכבים בלילה מדברי אפל. זהו תוצר של תופעה ביולוגית מופלאה מעולם החי, ובאופן יותר פרטני – מעולמם של החרקים. תופעה זו כל-כך ייחדית ומרהיבת עין, עד כי מעל 400 אלף תיירים מבקרים במערות אלה בכל שנה. זוהי תופעה ייחודית אותה ניתן לראות רק בניו-זילנד ובשכנתה הגדולה, אוסטרליה.

אז מה ההסבר לתופעה זו? בניגוד לשם המסורתי – glow worms – לא מדובר כלל בתולעים. למעשה מדובר במושבות ענק של זחלי יתוש פטריות ממשפחת הפטריתושים, שהאקולוגיה שלהם מרתקת לא פחות מהמופע הויזואלי שלהם. אלה יתושים מהסוג Arachnocampa (מילולית: זחל העכביש), שזכו לשם זה עקב תכונתם להפריש קורי משי וליצור מהם מלכודות טרף, בדומה לעכבישים. אך להבדיל מהעכבישים, כאן לא נטוות רשת גלגל מפוארת או משפך קורים המתנקז לחור באדמה. שיטת הציד של זחלים אלה מבוססת על 'דיג' – הם משלשלים עשרות קורים דביקים שאליהם נדבקים חרקים אחרים בזמן מעופם.

לשם הבנת התופעה, נתאר את מחזור החיים של יתושים אלה. כמו שאר החרקים, עובר יתוש זה מספר גלגולים, שהראשון בהם הוא ביצה באורך של כ3-5 מ"מ, המוטלת ע"י נקבה מופרית בצברים של 40-50 ביצים על תקרת המערה. לאחר כשלושה שבועות מההטלה, בוקע מהביצה זחל (לרווה) באורך של מספר מילימטרים. זהו השלב הארוך ביותר במחזור חייו של יתוש זה, ויכול להימשך בין 6 ל-9 חודשים, וזהו גם השלב המעניין ביותר מבחינת ההתנהגות וטכניקת הציד שלו. משבוקע הזחל, הוא בונה לעצמו קן העשוי מקורים ומרי שהוא מפריש, אותו הוא מעגן לתקרת המערה ובו הוא שוהה כל משך הגלגול, ומאותו קן כל זחל משלשל אנכית כמה עשרות של קורים דקיקים (לעיתים עד 70) באורך של עד כחצי מטר. הקורים מיוצרים ע"י הזחל בשיטה מיוחדת – הוא מפריש את קצה הקור, מדביק אליו טיפת ריר דביק (מוקוס) וממשיך להאריך את הקור, שוזר עליו עוד טיפה וכך מייצר מעין מחרוזת פנינים דקיקה ועדינה, כשטיפת הריר הראשונה (ולכן גם הנמוכה ביותר) היא הגדולה מכולן. הזחל יכול לייצר בין 15-25 קורים בכל לילה, וזמן הייצור עבור כל קור הוא כרבע שעה. כמובן שהקורים מתבלים ונהרסים, כך שמלאכת הייצור והתחזוק של הקורים מלווה את הזחל לאורך כל ימיו בגלגול זה.

לאחר שהושלמה בניית המלכודת, יש לספק פיתיון מתאים. וכאן נכנסת לתמונה תופעת הזוהר המדוברת. מכיוון שמדובר כאן בבית גידול חשוך, הפיתיון הוא ויזואלי בדמות פיגמנט המאיר באור נגוהות ומושך אליו חרקים תמימים, כדוגמת בריומאים, שעירי כנף, יתושים אחרים, עשים ואף לעיתים מרבי רגליים. חרקים אלה נמשכים לשלל הנקודות הזוהרות על תקרת המערה והנדמות בעינם, כנראה, כשמיים זרועי כוכבים או כאור הירח הבוקע מבעד לחרכים או לחופת יער, והם טסים מעלה מלאי תקווה אל הגיחה האחרונה בחייהם. הפיגמנט המאיר הוא למעשה חלבון המיוצר בגוף הזחלים הנקרא לוציפרין, ובתגובת חמצון המבוצעת בתיווך אנזים שהזחל מייצר, נפלטת אנרגית אור. הטרף המיועד נתקל בקורים הדביקים ונסתבך בהם, והרעדת הקורים המעוגנים לקן של הזחל, מאותת לו כי טרף נתפס, ובתגובה מושך הזחל את הקור בפיו, כפי שדייג גולל את חוט הדיג, בקצב של 2 מ"מ בשנייה, עד ללכידת הטרף במלתעותיו. וכך, במשימת 'דיג אווירי' הנמשכת כחצי שנה, גדל לו הזחל, כשעיתותיו נחלקות בין בניית הקורים לבין לכידת טרף ושיקום הקורים, וחוזר חלילה. מעניין לציין, שרמות ההארה אינן קבועות, זחל שבע יאיר באור חלש יותר מאשר זחל רעב, סוג של חסכון באנרגיה.

בהגיעו לגודל המתאים הזחל מתגלם, ואף הגולם שלו נשאר מעוגן לתקרת המערה, וכמו הגלגול הצעיר יותר, גם שלב הגולם מאיר באותו אופן, אך להבדיל מהזחל המאיר תמידית בעוצמות שונות, הגולם מאיר לסירוגין. וכאן אפשר לשאול את השאלה – מדוע הגולם משקיע אנרגיה לשם ייצור אור כשאיננו יכול להנות מהטרף שנמשך אליו? התשובה טעונה כנראה בהתנהגות מושבתית – שבה פרטים אחרים מהמושבה נהנים והרווח לא מיועד לפרט ספציפי אלא לטובת המין.

והנה מגיע החלק שלשמו מתקיים כל יצור חי עלי אדמה – מין ורבייה. הזכרים הגלומים מפסיקים להאיר לפני ההגחה, בעוד שגלמי הנקבות שעומדות להגיח רק מאירים ביתר עוז, וכך מסמנות לזכרים בוגרים – הנני כאן! המתן בסבלנות. החרק הבוגר חי רק ימים ספורים, כשהוא חסר גפי פה ולכן לא ניזון כלל, בעל כישורי תעופה מוגבלים שגורמים לו להישאר באותו בית גידול בו הוא הגיע לעולם, וכל מטרתו הוא להזדווג. הזכרים ימותו בד"כ זמן קצר לאחר ההזדווגות, והנקבות תמצאנה להן מקום מתאים על תקרת המערה להטיל עליו כ-3 צברים של עשרות ביצים בכל צבר, ובכך תסיימנה את חייהן. התוצאה היא מושבה צפופה של אותם זחלים המכסים בהמוניהם את תקרת המערה, ומאירים אותה באור נגוהות.

להרצאות על ניו-זילנד ועל יעדים אחרים בעולם פנו אלינו.

מעוניינים בפרטים נוספים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מאשר קבלת דיוור פרסומי